#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ברחיצה 1) של תענוג 2) להעביר את הזוהמא 3) להעביר את הלכלוך?	"1) אסור, אפי&#x27; אצבע קטנה במים בין בחמין בין בצונן (שו&quot;ע) 2) מלשון השו&quot;ע משמע דמותר, וכן נקטו המג&quot;א בסמוך (סי&#x27; תרי&quot;ד ס&quot;ק א&#x27;) ורע&quot;א, אבל הב&quot;ח וט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) ופר&quot;ח מחמירים [והמחבר לא בא אלא לאפוקי מלהעביר הלכלוך (שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;)], והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ב&#x27;) דנכון להחמיר מי שאינו איסטניס 3) מותר [ויכוין שלא להנאת רחיצה (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)], ודוקא מקום הלכלוך (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), ואם מלוכלך בכמה מקומות ויש טרחא לרחוץ רק מקומות אלו מותר לרחוץ כל גופו (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן תריג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יטול ידיו בבקר?	"מפני שאסור לו ליגע בפתחים שבגופו לא גרע מאם היה מלוכלך ומותר ליטול ידיו ג&#x27; פעמים עד קשרי אצבעותיו (ר&quot;ן, ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;), וגם סתם ידים עסקניות ונגעו בלילה בבית הסתרים (שעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27;) [דלא כרש&quot;י דמשמע דאינו מותר אלא כשנותן פת לתינוק ומשום שיבתא, ולדידן מותר ג&quot;כ ליטול את ידיו כדי ליתן פת לתינוק אבל בזמנינו ליכא שיבתא דומיא דגילוי (תוס&#x27; יומא ע&quot;ז ע&quot;ב, טור)], והדגול מרבבה ס&quot;ל דכהן יטול את ידיו עד הזרוע בבקר {ולא קיי&quot;ל כוותיה}"	סימן תריג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין במי שרגיל ליטול ידיו ד&#x27; פעמים בבקר?"	"כפשוטו ביוה&quot;כ יש להחמיר שלא ליטול אלא ג&#x27; פעמים וכמ&quot;ש בסמוך דאסור ליטול סתם ידים לתפילה אע&quot;פ שבכל השנה נוהגין להחמיר, וכן נקט הקובץ הלכות (פל&quot;ב סעי&#x27; ד&#x27;), אבל הגרח&quot;ק אמר בשם החזו&quot;א דמותר {וצ&quot;ב, ואפשר דאין זה תוספת שום הנאת רחיצה}"	סימן תריג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברכין על נטילת ידים ביוה&quot;כ בשחרית?	הטור הביא שיטת בעל העיטור דאין מברכין על נטילת ידים, אבל המחבר פסק כהר&quot;ן דמברכין 	סימן תריג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הטיל מים או עשה צרכיו 1) בשעת התפילה [ביום] 2) שלא בשעת התפילה [בלילה]?	"1) כתבו הר&quot;ן והגהות מיימוניות דשייך הכון אפי&#x27; אם לא שפשף או קנח וצריך ליטול את ידיו מדינא לתפילה, וממילא מותר ליטול את ידיו עד קשרי אצבעותיו (ב&quot;י, דרכ&quot;מ ס&quot;ק א&#x27;, שו&quot;ע) {וש&quot;מ דיש ענין ליטול את ידיו אם הטיל מים אפי&#x27; אם לא נכנס לבית הכסא קבוע} 2) יש מח&#x27; הפוסקים אם צריך ליטול את ידיו משום הכון לצורך ברכת אשר יצר [וה&quot;ה בשאר דבר שבקדושה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;)], ולפיכך מייעץ הב&quot;ח לשפשף או לקנח להוציא מידי ספק דאז לכו&quot;ע צריך ליטול את ידיו עד קשרי אצבעותיו (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), ובדיעבד אם לא שפשף, הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) מקיל ליטול את ידיו בשביל אשר יצר לחוד, אבל רע&quot;א הביא משב הכהן דמחמיר, ועי&#x27; במ&quot;ב לעיל (סוף סי&#x27; ד&#x27;) דמשמע דמדינא יכול לברך במידי דמנקי אבל בזוהר מבואר דאין לברך ברוח רעה {ונראה דכאן ליכא רוח רעה [דאין לנו בתי כסאות בזמנינו וכמ&quot;ש בסמוך] ולמעשה אם לא שפשף לא יטול את ידיו}"	סימן תריג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליטול את ידיו לתפילה 1) בסתם ידים 2) אם רק נכנס לבית הכסא 3) אם נגע מקום מכוסה 4) אם נגע טיט?	"1) הב&quot;י הביא הר&quot;ן דס&quot;ל דכיון דיש מצוה ליטול את ידיו לתפילה ה&quot;נ מותר ליטול סתם ידים לתפילה, אבל המחבר מחמיר, וביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;) דמשום חומר דיוה&quot;כ חיישינן להפוסקים דס&quot;ל דלא תקנו ליטול את ידיו לתפילה אלא בבקר משום בריה חדשה 2) הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;) מצדד להקל ליטול את ידיו וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; ד&#x27;), אבל רע&quot;א מסתפק בדבר, והמטה אפרים מצדד להחמיר אם נשארו ידיו נקיים אלא יש לנקותם במידי דמנקי, ומ&quot;מ מסיים המטה אפרים דאם לבו תוהא עליו בשביל שאינו נוטל מותר ליטול את ידיו כדי שיהיה יכול להתפלל בישוב הדעת (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואם) {ולענ&quot;ד יש להחמיר בבתי כסאות שלנו וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; פ&quot;ג) דיש ג&#x27; טעמים למה אין להם דין בית הכסא קבוע} 3) אפי&#x27; אם רק נגע באצבע אחד מותר ליטול כל ידיו עד קשרי אצבעותיו דנגע במקום זיעה (דה&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) 4) ירחץ רק מקום הלכלוך (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) {וכן ראינו בביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; צ&quot;ב ד&quot;ה והסיח) דאפי&#x27; אם נגע בטיט לכתחילה יטלו במים לתפילה [ואפשר דלכתחילה יש ליטול כל ידו ורק ביוה&quot;כ החמירו שלא ליטול אלא מקום מגעו]}"	סימן תריג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי 1) כהנים 2) לוים, בברכת כהנים?	"1) הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) מחמיר שלא יטלו אלא עד קשרי אצבעותיו, אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק ז&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&#x27;) מקיל כשאר האחרונים (מטה משה, א&quot;ר, מטה אפרים, רע&quot;א) דס&quot;ל דמותר ליטול כל היד [ותמה הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) הרי יש מח&#x27; ראשונים אם יכול לסמוך על הנט&quot;י לשחרית לברכת כהנים ולמה מותר להם ליטול ידיהם עוד פעם, ותירץ בדוחק דסמכינן על השיטות דאפשר ולא קמכוין מותר, וצ&quot;ע {ולכאורה עצה טובה לכהנים ליגע במקום מכוסה קודם נטילת ברכת כהנים}] 2) המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) מקיל להם ליטול את ידיו תחילה במקום שנוהגין כן וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; קכ&quot;ח סעי&#x27; ו&#x27;) (רע&quot;א)"	סימן תריג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחולה שצריך לאכול פת ביוה&quot;כ?	"שש&quot;כ (פל&quot;ט סעי&#x27; ל&quot;א) כתב שיטול כל ידיו, אבל הקובץ הלכות (פל&quot;א סעי&#x27; נ&quot;ד) ס&quot;ל רק עד קשרי אצבעותיו"	סימן תריג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שבא מן הדרך ורגליו כהות?	מותר לרחצן (רמ&quot;א)	סימן תריג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באיסטניס?	הטור הביא גאון דמקיל לקנח פניו במים, וכן פסק המחבר, אבל הרמ&quot;א הביא המהרי&quot;ל דנוהגין להחמיר	סימן תריג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש מעט לכלוך בעיניו?	"הטור הביא הרי&quot;ץ גיאות דמקיל בזה, וכן נקטו הפוסקים, והוסיף המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&#x27;) דמותר ללחלח אצבעו במים ולרחוץ מקום הלכלוך {וכן מצינו בט&#x27; באב דאשה מותרת לרחוץ הבשר אף דממילא רוחצת גם ידיה (מ&quot;ב לעיל סי&#x27; תקנ&quot;ד ס&quot;ק י&quot;ט)}&lt;br&gt; "	סימן תריג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שעייף?	"פשוט דאסור לרחוץ את פניו כדי להתעורר דזה מקרי רחיצה של תענוג (קובץ הלכות פל&quot;ב סעי&#x27; י&quot;ד)"	סימן תריג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לרחוץ פיו 1) סתם 2) לצורך?	"1) לא, שמא יבלע קצת (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) ולא מהני בזה לכוף את ראשו למטה וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; תקס&quot;ז), ואפי&#x27; בדבר שאינו טוב לשתיה כגון חומץ אסור (מטה אפרים סעי&#x27; ד&#x27;) {ואע&quot;פ דהמ&quot;ב לעיל (סי&#x27; תרי&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) אסר אפי&#x27; אם ודאי לא יבלע היינו משום האיסור טעימה גרידא אבל כאן מיירי במים דליכא טעימה} 2) אפי&#x27; מוהל אסור לרחוץ את פיו אחר המציצה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ט&quot;ו) {ואפשר דמותר בדבר שאינו ראוי לשתיה}, אבל לצורך רפואה מותר כשאינם ראוים לשתיה וגם ליכא איסור רפואה ביוה&quot;כ [וליכא איסור רחיצה כשהוא לצורך רפואה] (שבט הלוי ח&quot;ד סי&#x27; נ&quot;ד אות ו&#x27;), ובמקום צער גדול כגון לאחר שהקיא אפשר להקל במי שטיפה או בשעת הדחק אפי&#x27; במים כשכופף את ראשו (קובץ הלכות פל&quot;ב סעי&#x27; י&quot;א)"	סימן תריג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר לעבור במים ביוה&quot;כ?	"1) לילך לביהמ&quot;ד&lt;br&gt;2) לקבל פני רבו או אביו או מי שגדול ממנו [ולא בשוין (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)]&lt;br&gt;3) לצורך מצוה"	סימן תריג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחזור?	כיון שהולך לדבר מצוה התירו לו לחזור דאל&quot;כ את מכשילו לעתיד לבא שלא ירצה שוב לילך (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו)	סימן תריג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוציא ידיו מתחת שפת חלוקו?	"איתא בגמ&#x27; דאסור לעשות הכי, והב&quot;י הביא ג&#x27; טעמים:&lt;br&gt;1) רש&quot;י - כדי שלא יבא להגביה שולי חלוקו ויעבור על הוצאה דהוי כטלית מקופלת [וכן משמע ממחבר כאן]&lt;br&gt;2) רא&quot;ש וטור - שלא יבא לידי סחיטה [וכן משמע ממחבר בסי&#x27; ש&quot;א (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ז)]&lt;br&gt;3) הכל בו בשם הר&quot;י - אם מוציא ידיו יהא נראה כרוחץ כדרכו ועכשיו נראה כמהלך לדרכו"	סימן תריג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש לו דרך אחרת?	"ילך בדרך אחרת (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב), ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן (סעי&#x27; ח&#x27;)"	סימן תריג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איזה מים אסור לעבור אפי&#x27; בימי חול מפני הסכנה?"	"אם הם רדיפי אסור לעבור עד מתנים [ור&quot;ל מעט למעלה ממתנים (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז)]"	סימן תריג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשוט בספינה לדבר מצוה?	"הבה&quot;ג מחמיר שלא לעבור בספינה [וכ&quot;ש לשוט ממש (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט)], והשיג עליו הטור אם התירו רחיצה שיש בה אסמכתא בתורה כ&quot;ש שיתירו איסור שט דהוי רק גזירה דרבנן, ויש בזה הרבה תירוצים:&lt;br&gt;1) תי&#x27; הב&quot;י דשאני רחיצה דאינו אסור אלא ביוה&quot;כ משא&quot;כ מעבר לשוט אסור בכל השבתות השנה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח) [ומעורר הט&quot;ז (ס&quot;ק ד&#x27;) דהטור עצמו ס&quot;ל דאפי&#x27; בשבת מותר לשוט לצורך מצוה ק&quot;ו מיוה&quot;כ, ונמצא דהטור לשיטתו],&lt;br&gt; 2) עוד תי&#x27; הב&quot;י דהיא הנותנת כיון דאיסור שט לית ביה אסמכתא בתורה עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה (באר הגולה)&lt;br&gt; 3) הב&quot;ח תי&#x27; דברחיצה רק אסרו רחיצה של תענוג ואין זה של תענוג משא&quot;כ בגזירה דשיטה הרי אסור לשוט שמא יעשה חבית של שייטין ומה בכך שעובר לדבר מצוה (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ט)&lt;br&gt;4) הט&quot;ז (ס&quot;ק ד&#x27;) תי&#x27; דרחיצה שאני דאפשר בשינוי משא&quot;כ בשיטה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)&lt;br&gt;5) הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ה&#x27;) הביא מה&quot;ר אברהם מפראג דתי&#x27; דדוקא בשיטה גזרו דשמא יבא לידי איסור דאורייתא משא&quot;כ ברחיצה."	סימן תריג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לת&quot;ח לילך בספינה?	"הכנסת הגדולה מקיל ע&quot;פ הגמ&#x27; שבת קל&quot;ט ע&quot;ב, והשיג עליו המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) דשאני התם דהיה ע&quot;י הערמה"	סימן תריג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לילך בספינה 1) אם העכו&quot;ם אינו עושה שום מלאכה בעבור הישראל 2) להתפלל במנין?	"1) לא (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח) 2) לא (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&#x27;)"	סימן תריג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לילך לתלמיד?	"הוי איבעיא דלא איפשיטא בגמ&#x27; ופסק הרי&quot;ף דאזלינן לחומרא [והא דתניא בתוספתא דמותר לילך לתלמיד ההיא ברייתא משבשתא היא א&quot;נ ר&quot;ל תלמיד חכם קאמר (ב&quot;י)], וחידש הט&quot;ז (ס&quot;ק ו&#x27;) דתלמיד לא גרע משמירת פירות והיכא דא&quot;א לו להתלמיד לילך אצל רבו מותר לרבו לילך אצל התלמיד, אבל הלבוש ס&quot;ל דאסור בכל אופן משום לא פלוג, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; ש&quot;א סעי&#x27; ד&#x27;)"	סימן תריג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בהליכה לשמור פירותיו?	מותר לעבור במים לילך שם אבל כיון דליכא מצוה אסור לחזור דלא שייך שלא יכשל לעתיד לבא (ב&quot;י)	סימן תריג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש דרך ארוכה ביבשה?	"הרמ&quot;א הביא האור זרוע דס&quot;ל דמותר לעבור במים דרך קצרה כדי למעט בהילוכו, אכן שאר האחרונים (מהרש&quot;ל, ב&quot;ח, ט&quot;ז ס&quot;ק ח&#x27;, מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב) ס&quot;ל דעדיף להקיף ולא לעבור במים."	סימן תריג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להצטנן בטיט?	אם הוא טופח ע&quot;מ להטפיח אסור מפני שמתענג בהלחלוחית (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג)	סימן תריג סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להצטנן בכלים 1) מלאים 2) חסרים 3) רקים? (חרס/מתכת)&lt;br&gt;1) פשוט דאסור דחיישינן שמא יתזו המים עליו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד) 2) איתא בגמ&#x27; דאסור שמא יתנענעו המים שבתוכו ויותזו על בשרו (ב&quot;י) 3) כלי מתכות רקים בודאי מותרים, אבל כלי חרס רקים יש ב&#x27; דעות בטור אי חיישינן שיבלעו מים, ולמעשה הכריע הבדק הבית דאין להחמיר בהם יותר מבטיט ומותר"		סימן תריג סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להרטיב מפה מבעוד יום ולעשותה כמין כלים נגובים?	"מדינא דגמ&#x27; מותר אבל כתב הרמ&quot;א ע&quot;פ ההגהות מיימוניות דאסור דחיישינן שמא לא תנגב יפה [ויעבור על איסור סחיטה ואיסור רחיצה ביוה&quot;כ (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א, פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק י&quot;א)], אבל מותר לקנח ידיו עליו מערב יוה&quot;כ ולמחר יהיה לחה קצת דבזה לא חיישינן לסחיטה (רמ&quot;א, מג&quot;א שם, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה)"	סימן תריג סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לכמה ימים מותרת לכלה לרחוץ פניה?	"מדינא ל&#x27; יום שלא תתגנה על בעלה, אבל כתב החיי&quot;א דבזמן הזה שאנו בביהכ&quot;נ כל היום לא שמעתי שנוהגין בזה היתר (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו) [רש&quot;י בכתובות (ד&#x27; ע&quot;א) משמע דדרכה של כלה להתקשט אפי&#x27; אחר ל&#x27; יום, ותמה עליו המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב), ותי&#x27; הבאה&quot;ט (ס&quot;ק י&quot;ב) ע&quot;פ המרדכי דדוקא באבלות מותרת אחר ל&#x27; יום אבל לגבי יוה&quot;כ אינה מותרת אלא עד ל&#x27; יום]"	סימן תריג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה מי שראה קרי?	"בזמן הזה כבר נתבטל טבילת עזרא אפי&#x27; לטבילה מעיקר הדין וממילא אסור לטבול ביוה&quot;כ [וגם אסור לשפוך עליו ט&#x27; קבין (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט)] {וש&quot;מ דאע&quot;פ שיש ענין לטבול מ&quot;מ אינו יכול לטבול ביוה&quot;כ בשביל זה, ויש לעיין מי שלבו תוהא עליו אם יש מקום להקל וכמ&quot;ש הביה&quot;ל לעיל (סעי&#x27; ג&#x27;) בשם המטה אפרים, אבל למעשה אפי&#x27; במי שמצטער מאד אין להקל כלל (קובץ הלכות פל&quot;ג סעי&#x27; י&quot;ב)}, ומ&quot;מ אם הוא לח מותר לקנחו במפה ואם הוא יבש או נתלכלך מותר לרחוץ מקומות מלוכלכות (שו&quot;ע בשם הרמב&quot;ם, מהרי&quot;ל) [ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; ע&quot;ו סעי&#x27; ד&#x27;) דכאן מיירי ביבש שיש בו ממשות אבל אם אין בו ממשות לית לן בה]"	סימן תריג סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אשה טובלת ביוה&quot;כ?	"הטור הביא בה&quot;ג דס&quot;ל דטובלת אפי&#x27; בזה&quot;ז, אבל ר&quot;ת ס&quot;ל דאינה טובלת, וכן נוהגין (עי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; תקנ&quot;ד) [דעכשיו היא טובלת רק לבעלה וביוה&quot;כ אסורה לבעלה, אלא תעשה רחיצה וחפיפה ערב יוה&quot;כ וחופפת מעט במוצאי יוה&quot;כ (ביה&quot;ל ד&quot;ה בזמן)]"	סימן תריג סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באשה שצריכה לעשות הפסק טהרה?	מותרת לה לרחוץ מעט בין ירכותיה [ביד ולא בבגד] דהוי רחיצה של מצוה ולא של תענוג (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ז)	סימן תריג סעיף יב		
